הלכות עדות

הלכה א העד מצווה להעיד בבית דין בכל עדות שיודע בין בעדות שיחייב בה את חבירו …

• בבא קמא נו ע"א · ה והיודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו. במאי עסקינן? אילימא בבי תרי – …

הלכה ב היה העד חכם גדול והיה בבית דין פחות ממנו בחכמה הואיל ואין כבודו שילך …

• שבועות ל ע"ב · ט ואמר רבה בר רב הונא: האי צורבא מרבנן דידע בסהדותא, וזילא ביה …
• שבועות ל ע"ב · י הני מילי בממונא, אבל באיסורא – ״אין חכמה ואין תבונה ואין עצה …

הלכה ד מצות עשה לדרוש את העדים ולחקרן ולהרבות בשאלתן ומדקדקין עליהן ומסיעין אותן מענין לענין …

• פסחים יב ע"א · ה תנן: היו בודקין אותו בשבע חקירות: באיזו שבוע, באיזו שנה, באיזה חדש, …
• סוטה ח ע"א · א התם קיימא! דמסקינן לה ומחתינן לה כדי לייגעה. דתניא רבי שמעון בן …
• סנהדרין לב ע"ב · יב אמר ליה עולא: והא חסמינן להו? וליחסמו! מי לא תניא: רבי שמעון …
• סנהדרין מ ע"א · א מתני׳ היו בודקין אותן בשבע חקירות: באיזו שבוע, באיזו שנה, באיזו חודש, …
• סנהדרין מ ע"א · ב מכירין אתם אותו? התרתם בו? העובד עבודה זרה: את מי עבד, ובמה …
• סנהדרין מ ע"ב · כ העובד עבודה זרה. את מי עבד: לפעור עבד? למרקוליס עבד? ובמה עבד: …

הלכה ה החקירות והדרישות הן הדברים שהן עיקר העדות ובהן יתחייב או יפטר והן כוונת המעשה …

• סנהדרין מא ע"א · יג וכיון דאינהו לא מיקטלי, איהי היכי מיקטלא? הויא לה עדות שאי אתה …

הלכה ו ועוד מרבין לבדוק העדים בדברים שאינן עיקר בעדות ואינה תלויה בהם והם הנקראים בדיקות …

• סנהדרין מ ע"א · ג כל המרבה בבדיקות – הרי זה משובח. מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי …

הלכה א מה בין חקירות ודרישות לבדיקות בחקירות ודרישות אם כיון האחד את עדותו והשני אומר …

• פסחים יב ע"א · ה תנן: היו בודקין אותו בשבע חקירות: באיזו שבוע, באיזו שנה, באיזה חדש, …
• סנהדרין מ ע"א · ד מה בין חקירות לבדיקות? חקירות – אחד אומר ״איני יודע״, עדותן בטילה. …
• סנהדרין מא ע"א · יג וכיון דאינהו לא מיקטלי, איהי היכי מיקטלא? הויא לה עדות שאי אתה …

הלכה ב אמר אחד כלים שחורים היה לבוש והשני אמר לא כן אלא לבנים היה לבוש …

• סנהדרין ל ע"ב · כו וארנקי שחורה בדיני נפשות לא? והאמר רב חסדא: אחד אומר ״בסייף הרגו״ …
• סנהדרין מ ע"א · ד מה בין חקירות לבדיקות? חקירות – אחד אומר ״איני יודע״, עדותן בטילה. …
• סנהדרין מא ע"א · יט מיתיבי: ״נכון״ – שיהא נכון. אחד אומר: ״בסייף הרגו״, ואחד אומר: ״בארירן …

הלכה ג היו העדים מרובים שנים מהן כיוונו עדותן בחקירות ובדרישות והשלישי אומר איני יודע תתקיים …

• סנהדרין מ ע"א · ד מה בין חקירות לבדיקות? חקירות – אחד אומר ״איני יודע״, עדותן בטילה. …
• סנהדרין מא ע"ב · ד אמר רבא: והא ״עדותן קיימת״ קתני! אלא אמר רבא: הכי קאמר: אפילו …
• סנהדרין מא ע"ב · ו אמר להו, מהא דקתני: מה בין חקירות לבדיקות? חקירות – אחד אומר …

הלכה ד עד אחד אומר ברביעי בשבת בשנים לחדש והשני אומר ברביעי בשבת בשלשה לחדש עדותן …

• פסחים יא ע"ב · י גמ׳ תנן התם: אחד אומר בשנים בחדש, ואחד אומר בשלשה — עדותן …
• סנהדרין מ ע"א · ה אחד אומר: ״בשנים בחדש״, ואחד אומר: ״בשלשה בחדש״ – עדותן קיימת, שזה …
• סנהדרין מא ע"ב · ט אחד אומר כו׳. עד כמה? אמר רבי אחא בר חנינא, אמר רבי …

הלכה ה אמר האחד בשלשה והשני אומר בחמשה עדותן בטלה אמר עד אחד בשתי שעות ביום …

• פסחים יא ע"ב · יב אחד אומר בשלשה, ואחד אומר בחמשה — עדותן בטלה. אחד אומר בשתי …
• פסחים יב ע"ב · יח אלא: אחד אומר קודם הנץ החמה ואחד אומר בתוך הנץ החמה — …
• סנהדרין מ ע"א · ו אחד אומר: ״בשלשה״, ואחד אומר ״בחמשה״ – עדותן בטילה.
• סנהדרין מ ע"א · ז אחד אומר: ״בשתי שעות״, ואחד אומר: ״בשלש שעות״ – עדותן קיימת. אחד …
• סנהדרין מב ע"א · ח פשיטא! אלא: אחד אומר ״קודם הנץ״, ואחד אומר ״בתוך הנץ״. הא נמי …

הלכה א אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה וחקירה שנאמר משפט אחד יהיה לכם אבל …

• יבמות קכב ע"ב · ח וקמיפלגי בדרבי חנינא. דאמר רבי חנינא: דבר תורה, אחד דיני ממונות ואחד …
• סנהדרין ב ע"ב · ט לעולם קסבר: עירוב פרשיות כתוב כאן, ובדין הוא דליבעי נמי מומחין. והאי …
• סנהדרין לב ע"א · טז אמר רבי חנינא: דבר תורה, אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה …

הלכה ב במה דברים אמורים בהודאות והלואות מתנות ומכירות וכיוצא בהן אבל בדיני קנסות צריכין דרישה …

• סנהדרין לב ע"ב · ב רבא אמר: מתניתין דהכא בדיני קנסות, ואידך בהודאות והלואות.
• סנהדרין לב ע"ב · ג רב פפא אמר: אידי ואידי בהודאה והלואה. כאן – בדין מרומה, כאן …

הלכה ג אע"פשאין עדי ממונות צריכין דרישה וחקירה אם הכחישו העדים זה את זה בדרישות או …

• בבא בתרא מא ע"ב · ג על מה נחלקו? על כת אחת – שאחד אומר מנה, ואחד אומר …
• סנהדרין ל ע"ב · כד אמר רב יהודה: עדות המכחשת זו את זו בבדיקות, כשרה בדיני ממונות.
• סנהדרין לא ע"א · ב נהרדעי אמרי: אפילו אחד אומר ״מנה שחור״, ואחד אומר ״מנה לבן״ – …
• סנהדרין לא ע"א · ה על מה נחלקו? על כת אחת, שבית שמאי אומרים: נחלקה עדותן, ובית …
• סנהדרין לא ע"א · ו אחד אומר: ״חבית של יין״, ואחד אומר: ״חבית של שמן״. הוה עובדא, …
• סנהדרין לא ע"א · ח לא צריכא, לדמי.
• סנהדרין לא ע"א · ט אחד אומר: ״בדיוטא העליונה״, ואחד אומר: ״בדיוטא התחתונה״. אמר רבי חנינא: מעשה …

הלכה ד דין תורה שאין מקבלין עדות לא בדיני ממונות ולא בדיני נפשות אלא מפי העדים …

• יבמות לא ע"ב · י לינחה גבי עדים — אי דזכירי ליתו ליסהוד. ואי לא — זמנין …
• גיטין עא ע"א · ו אמר ליה אביי: עדות קאמרת? שאני עדות, דרחמנא אמר: ״מפיהם״ – ולא …

הלכה ה כל עד שנחקרה עדותו בבית דין בין בדיני ממונות בין בדיני נפשות אין יכול …

• בבא בתרא קסח ע"א · א כיון שהגיד, שוב אינו חוזר ומגיד; צורבא מרבנן לאו אורחיה למידק.
• סנהדרין מד ע"ב · יג וכי הדרי בהו, מאי הוי? כיון שהגיד, שוב אינו חוזר ומגיד! לא …
• מכות ג ע"א · ד אמר רבא: באומר ״עדות שקר העדתי״. כל כמיניה? כיון שהגיד שוב אינו …

הלכה ו עדים החתומים על השטר הרי זה כמי שנחקרה עדותן בבית דין ואין יכולין לחזור …

• כתובות יח ע"ב · ג מתני׳ העדים שאמרו: כתב ידינו הוא זה, אבל אנוסים היינו, קטנים היינו, …
• כתובות יח ע"ב · ה אמר ליה רבא: כל כמיניה?! כיון שהגיד — שוב אינו חוזר ומגיד. …
• כתובות יח ע"ב · ו אלא, כי אתמר — ארישא אתמר: הרי אלו נאמנין, אמר רמי בר …
• גיטין ג ע"א · ו בדין הוא דבקיום שטרות נמי לא ליבעי, כדריש לקיש – דאמר ריש …
• בבא בתרא קנד ע"א · ה והא איפליגו בה חדא זימנא! דתניא: אין נאמנין לפוסלו, דברי רבי מאיר. …

הלכה ז אמרו פסולי עדות היינו בעבירה או שוחד לקחנו על עדות זו אין נאמנים שאין …

• כתובות יח ע"ב · ג מתני׳ העדים שאמרו: כתב ידינו הוא זה, אבל אנוסים היינו, קטנים היינו, …
• כתובות יח ע"ב · ה אמר ליה רבא: כל כמיניה?! כיון שהגיד — שוב אינו חוזר ומגיד. …
• כתובות יח ע"ב · ו אלא, כי אתמר — ארישא אתמר: הרי אלו נאמנין, אמר רמי בר …
• כתובות יט ע"ב · א ואמר רב ששת בריה דרב אידי: שמע מינה מדרב כהנא, עדים שאמרו …
• כתובות יט ע"ב · ה אמר רב נחמן: עדים שאמרו אמנה היו דברינו — אין נאמנין. מודעא …
• כתובות יט ע"ב · ו בעא מיניה רבא מרב נחמן: תנאי היו דברינו, מהו? מודעא ואמנה, היינו …
• כתובות יט ע"ב · ח מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע: אי הכי, אפילו תרוייהו נמי? …
• כתובות יט ע"ב · ט תנו רבנן: שנים חתומין על השטר ומתו, ובאו שנים מן השוק ואמרו: …
• בבא בתרא מט ע"א · ד ומר בר רב אשי אמר: ״אמנה היו דברינו״ – אין נאמנין, ״מודעא …

הלכה ח אמרו העדים שטר מכר זה מודעה נמסרה לנו עליו אע"פשכתב ידן יוצא ממקום אחר …

• כתובות יט ע"ב · ה אמר רב נחמן: עדים שאמרו אמנה היו דברינו — אין נאמנין. מודעא …
• כתובות יט ע"ב · ו בעא מיניה רבא מרב נחמן: תנאי היו דברינו, מהו? מודעא ואמנה, היינו …
• כתובות יט ע"ב · ח מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע: אי הכי, אפילו תרוייהו נמי? …
• כתובות יט ע"ב · ט תנו רבנן: שנים חתומין על השטר ומתו, ובאו שנים מן השוק ואמרו: …

הלכה ט אמרו על תנאי היה שטר זה אם היה כתב ידן יוצא ממקום אחר אין …

• כתובות יט ע"ב · ה אמר רב נחמן: עדים שאמרו אמנה היו דברינו — אין נאמנין. מודעא …
• כתובות יט ע"ב · ו בעא מיניה רבא מרב נחמן: תנאי היו דברינו, מהו? מודעא ואמנה, היינו …
• כתובות יט ע"ב · ח מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע: אי הכי, אפילו תרוייהו נמי? …
• כתובות יט ע"ב · ט תנו רבנן: שנים חתומין על השטר ומתו, ובאו שנים מן השוק ואמרו: …

הלכה יא גם בדיני ממונות אין מקבלין עדות אלא בפני בעל דין אם היה בעל דין …

• בבא קמא קיב ע"ב · ה קיבלה מיניה רבי יוסי בר חנינא: כגון שהיה הוא חולה או עדיו …
• בבא קמא קיב ע"ב · ו אמר רב יהודה אמר שמואל: מקבלין עדים שלא בפני בעל דין. אמר …
• בבא קמא קיב ע"ב · ט אמר רבא, הלכתא: מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין, ואפילו עומד …

הלכה יב כל מי שיש לו ראיה בעדים מטפל בעדים עד שיביאם לבית דין ואם ידעו …

• כתובות כז ע"ב · יב אמר ליה: זיל אייתי סהדי דאחוה את. אמר ליה: אית לי סהדי, …
• בבא מציעא לט ע"ב · ט אמר ליה: דינא הכי?! המוציא מחבירו עליו הראיה. אמר ליה: הכי דיינינא …

הלכה א עדי נפשות צריכין שיהיו שניהם רואים את העושה עבירה כאחד וצריכין להעיד כאחד ובבית …

• מכות ו ע"ב · א מתני׳ היו שנים רואין אותו, מחלון זה, ושנים רואין אותו מחלון זה, …
• מכות ו ע"ב · ו אמר רבא: אם היו רואין את המתרה, או המתרה רואה אותן – …

הלכה ב אבל בדיני ממונות אע"פ שלא ראו אלו את אלו עדותן מצטרפת כיצד אמר האחד …

• בבא בתרא לב ע"א · ד והכא במיחש לזילותא דבי דינא קא מיפלגי – רבי אלעזר סבר: כיון …
• סנהדרין ל ע"א · כ כמאן? דלא כרבי נתן, דתניא: לעולם אין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהן …
• מכות ו ע"ב · ז אמר רב נחמן: עדות מיוחדת כשירה בדיני ממונות, דכתיב: ״לא יומת על …

הלכה ג וכן אם אמר האחד בפני הלוהו והשני אומר בפני הודה לו או שאמר הראשון …

• סנהדרין ל ע"ב · כג נהרדעי אמרי: בין הודאה אחר הודאה, בין הודאה אחר הלואה, בין הלואה …

הלכה ד וכן בעת שמעידין בבית דין יבא אחד ושומעין דבריו היום וכשיבוא העד השני לאחר …

• כתובות כו ע"ב · ד אלא אמר רב אשי: במצטרפין לעדות קמיפלגי, ובפלוגתא דהני תנאי. דתניא: אין …
• כתובות כו ע"ב · ה רבי נתן אומר: שומעין דבריו של זה היום, וכשיבא חבירו למחר שומעין …
• בבא בתרא לב ע"א · ד והכא במיחש לזילותא דבי דינא קא מיפלגי – רבי אלעזר סבר: כיון …
• סנהדרין ל ע"א · כא ואין עדותן מתקיימת בבית דין עד שיעידו שניהן כאחד. רבי נתן אומר: …

הלכה ה וכן אם היה עד אחד בכתב ואחד על פה מצטרפין ואם אמר זה שלא …

• בבא בתרא קסה ע"א · יב אמימר אכשר בעד אחד בכתב ועד אחד על פה. אמר ליה רב …

הלכה ו העיד האחד בבית דין זה והעד השני בבית דין אחר יבא בית דין אצל …

• כתובות כא ע"א · טו אלא כי אתא רמי בר יחזקאל, אמר: לא תציתינהו להני כללי דכייל …
• בבא בתרא קסה ע"ב · ט ושלח להו: אני – איני כדיי שאתם שלחתם לי, אלא כך דעת …
• בבא בתרא קסה ע"ב · יב שלח להו: אני – איני כדיי שאתם שלחתם לי, אלא כך דעת …

הלכה ז אף על פי שמצטרפין העדות בדיני ממונות צריך שיעיד כל אחד משניהם בכל דבר …

• בבא קמא ע ע"ב · ז ורבנן – האי ״דבר״ ולא חצי דבר, למעוטי מאי? למעוטי אחד אומר …
• בבא קמא ע ע"ב · ט אלא למעוטי שנים אומרים אחד בגבה, ושנים אומרים אחד בכריסה – הני …
• בבא בתרא נו ע"ב · ה ורבנן – האי ״דבר״ ולא חצי דבר, מאי עבדי ליה? אילימא למעוטי …
• בבא בתרא נו ע"ב · ו אלא למעוטי שנים אומרים אחת בגבה, ושנים אומרים אחת בכרסה.
• סנהדרין ל ע"ב · יב מאי ״וכן שבבן ושבבת״? אילימא: אחד אומר אחת בגבה, ואחד אומר אחת …
• סנהדרין ל ע"ב · יג אלא, אחד אומר: שתים בגבה, ואחד אומר: שתים בכריסה.

הלכה א אין חותכין דין מן הדינין על פי עד אחד לא דיני ממונות ולא דיני …

• כתובות פז ע"ב · יב עד אחד מעידה שהיא פרועה. סבר רמי בר חמא למימר שבועה דאורייתא, …
• סנהדרין כג ע"א · כו עדו למאי? אילימא לממון, רחמנא פסליה! אי לשבועה, הימוני מהימן כבי תרי!
• סנהדרין כח ע"א · ו אמר רמי בר חמא: סברא הוא, כדתניא: אין העדים נעשין זוממין עד …

הלכה ג וכל מקום שעד אחד מועיל אשה ופסול כמו כן מעידים חוץ מעד אחד של …

• סנהדרין ט ע"א · ה ומה שנים, נמצא אחד מהן קרוב או פסול – עדותן בטלה, אף …
• סנהדרין ט ע"א · ו אמר רבי יוסי: במה דברים אמורים? בדיני נפשות, אבל בדיני ממונות תתקיים …
• מכות ה ע"ב · כה ומה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול – עדותן בטלה, אף …
• מכות ו ע"א · א אמר רבי יוסי: במה דברים אמורים – בדיני נפשות, אבל בדיני ממונות …
• מכות ו ע"א · ט אמר רבא: הכי אמרינן להו: למיחזי אתיתו או לאסהודי אתיתו? אי אמרי …
• מכות ו ע"א · י איתמר, אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי. ורב נחמן אומר: …

הלכה ד בד"א בזמן שנתכוונו כולן להעיד אבל אם לא נתכוונו כולם להעיד מה יעשו שני …

• סנהדרין ט ע"א · ה ומה שנים, נמצא אחד מהן קרוב או פסול – עדותן בטלה, אף …
• סנהדרין ט ע"א · ו אמר רבי יוסי: במה דברים אמורים? בדיני נפשות, אבל בדיני ממונות תתקיים …
• מכות ו ע"א · ט אמר רבא: הכי אמרינן להו: למיחזי אתיתו או לאסהודי אתיתו? אי אמרי …
• מכות ו ע"א · י איתמר, אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי. ורב נחמן אומר: …

הלכה ה וכיצד בודקין את הדבר כשיבואו לבית דין עדים מרובין כת אחת אומר להם כשראיתם …

• מכות ו ע"א · ט אמר רבא: הכי אמרינן להו: למיחזי אתיתו או לאסהודי אתיתו? אי אמרי …
• מכות ו ע"א · י איתמר, אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי. ורב נחמן אומר: …

הלכה ו שטר שהיו עדיו מרובין ונמצא אחד מהן קרוב או פסול או שהיו בהם שנים …

• בבא בתרא קסב ע"ב · ד היו ארבעה וחמשה עדים חתומין על השטר, ונמצא אחד מהן קרוב או …

הלכה ח כל עד שהעיד בדיני נפשות אינו מורה בדין זה הנהרג ולא ילמד עליו לא …

• ראש השנה כו ע"א · א מקצתן נעשו עדים ומקצתן נעשו דיינין, דברי רבי טרפון. רבי עקיבא אומר: …
• בבא קמא צ ע"ב · ט והתניא: סנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש – מקצתן נעשו עדים, ומקצתן …
• בבא בתרא קיד ע"א · א אבל בלילה, אפילו שלשה – כותבין ואין עושין דין. מאי טעמא? דהוו …
• סנהדרין לג ע"ב · יד דיני ממונות הכל כו׳. הכל, ואפילו עדים? נימא מתניתין רבי יוסי ברבי …
• סנהדרין לד ע"ב · כ ואמר רב חסדא: לא שנו אלא ביום, אבל בלילה כותבין ואין עושין …
• סנהדרין מ ע"א · ט ואחר כך מכניסין את השני ובודקין אותו. אם נמצאו דבריהם מכוונים, פותחין …

הלכה ט בד"א בדבר שצריך עדים מן התורה וצריך דיינים לדון באותו הדבר מן התורה אבל …

• כתובות כא ע"ב · ט אמר ליה: אף לדידי קשיא לי, ושאילתיה לרב יצחק בר שמואל בר …
• גיטין ה ע"ב · יג והא קיימא לן בדרבנן דעד נעשה דיין!
• סנהדרין לד ע"ב · כ ואמר רב חסדא: לא שנו אלא ביום, אבל בלילה כותבין ואין עושין …

הלכה א כבר ביארנו שקיום שטרות מדבריהם כדי שלא תנעול דלת בפני לווין אף על פי …

• כתובות כא ע"ב · ט אמר ליה: אף לדידי קשיא לי, ושאילתיה לרב יצחק בר שמואל בר …
• בבא בתרא מ ע"א · ב הודאה – בפני שנים, וצריך לומר ״כתובו״; קנין – בפני שנים, ואינו …

הלכה ב באחד מחמשה דרכים מתקיים השטר בבית דין הדרך האחד שיהיו דיינים מכירין כתב ידי …

• כתובות כא ע"ב · ה שמע מינה תלת. שמע מינה: עד נעשה דיין, ושמע מינה: דיינין המכירין …

הלכה ג אין מקיימין את השטר משטרות אחרים אלא משני שטרות של שתי שדות שאכלום בעליהן …

• כתובות כ ע"א · ו אמר מר: אם יש עדים שכתב ידם הוא זה, או שהיה כתב …
• כתובות כ ע"א · ז אמרי נהרדעי: אין מקיימין את השטר אלא משתי כתובות, [או] משתי שדות, …
• כתובות כ ע"א · ח אמר רב שימי בר אשי: וביוצא מתחת יד אחר. אבל מיד עצמו …

הלכה ד בית דין שכתבו במושב שלשה היינו ונתקיים שטר זה בפנינו הרי זה מקויים אף …

• בבא בתרא קלח ע"ב · ט אמר רב נחמן, אמר לי הונא: תנא, רבי מאיר אומר: אין כותבין, …

הלכה ה ולעולם אין בית דין בודקין אחר בית דין אחר אלא מחזיקין אותו שהן בקיאין …

• בבא בתרא קלח ע"ב · יב לא; בית דינא בתר בית דינא – לא דייקי, בית דינא בתר …

הלכה ו שלשה שישבו לקיים את השטר ומת אחד מהם צריכין לכתוב במושב שלשה היינו והאחד …

• כתובות כב ע"א · ב אמר רבי זירא: הא מלתא מרבי אבא שמיע לי, ואי לאו רבי …
• כתובות כב ע"א · ד דכתיב ביה: ״בי דינא דרבנא אשי״. ודלמא רבנן דבי רב אשי כדשמואל …
• בבא בתרא קסה ע"ב · יג רבינא אמר, הכי שלחו ליה: שלשה שישבו לקיים את השטר, ומת אחד …

הלכה ז שלשה שישבו לקיים את השטר ובאו שני עדים וערערו על אחד מהן שהוא גזלן …

• כתובות כב ע"א · א תרי ותרי נינהו. אי ערער דפגם משפחה, גלוי מלתא בעלמא הוא. לעולם …

הלכה ח מותר לכתוב הקיום בשטר קודם שיתקיים השטר שאין הכתיבה עיקר אלא החתימה ואין הדיינים …

• כתובות קט ע"ב · א אבל הדיינין חותמים אף על פי שלא קראוהו.
• גיטין כו ע"ב · יד דאמר רבי אסי, אמר רבי יוחנן: שטר שלוה בו ופרעו – אינו …

הלכה א מעיד קרוב על כתב קרובו כיצד שטר שעדיו ראובן ושמעון ומתו או שהלכו למדינת …

• כתובות כח ע"א · ח מתני׳ ואלו נאמנין להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן. נאמן אדם לומר: ״זה …
• כתובות כח ע"א · יא גמ׳ אמר רב הונא בריה דרב יהושע: והוא שיש גדול עמו.

הלכה ג שטר שעדיו ראובן ושמעון ובאו שנים והעידו שזה כתב ידו של ראובן וזה כתב …

• כתובות כא ע"א · א על כתב ידן הם מעידים. לדברי חכמים, על מנה שבשטר הם מעידים.
• כתובות כא ע"א · ג ונפקא מינה, היכא דמית חד מינייהו, לבעי שנים מן השוק להעיד עליו.

הלכה ד אמר הראשון זה כתב ידי והעיד הוא ואחר על כתב ידי השני לא נתקיים …

• בבא בתרא נז ע"א · ג אמר ליה רב אשי: מי דמי?! התם לא נפיק נכי ריבעא דממונא …

הלכה ה שנים שחתומין על השטר ומת אחד מהן צריך שני עדים להעיד על כתב ידו …

• כתובות כא ע"א · ו קא משמע לן דרבי מיפשט פשיטא ליה, בין לקולא בין לחומרא. דאמר …
• כתובות כא ע"א · ז ואי ליכא תרי אלא חד, מאי? אמר אביי: לכתוב חתימת ידיה אחספא, …

הלכה ו שלשה שישבו לקיים את השטר שנים מהן מכירין חתימת ידי עדים ואחד אינו מכיר …

• כתובות כא ע"ב · ב אמר רב ספרא אמר רבי אבא אמר רב יצחק בר שמואל בר …
• כתובות כא ע"ב · ט אמר ליה: אף לדידי קשיא לי, ושאילתיה לרב יצחק בר שמואל בר …
• כתובות כא ע"ב · י אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב: שלשה שישבו לקיים את …

הלכה ז שנים שהיו חתומין על השטר ומתו ובאו שנים ואמרו כתב ידן הוא זה אבל …

• כתובות יט ע"ב · ה אמר רב נחמן: עדים שאמרו אמנה היו דברינו — אין נאמנין. מודעא …
• כתובות יט ע"ב · ו בעא מיניה רבא מרב נחמן: תנאי היו דברינו, מהו? מודעא ואמנה, היינו …
• כתובות יט ע"ב · ח מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע: אי הכי, אפילו תרוייהו נמי? …
• כתובות יט ע"ב · ט תנו רבנן: שנים חתומין על השטר ומתו, ובאו שנים מן השוק ואמרו: …
• כתובות כ ע"א · ג אלא אמר רב נחמן: אוקי תרי להדי תרי, ואוקי ממונא בחזקת מריה, …

הלכה א מי שחתם על השטר ובא להעיד על כתב ידו בבית דין והכיר כתב ידו …

• כתובות כ ע"א · ט תנו רבנן: כותב אדם עדותו על השטר, ומעיד עליה אפילו לאחר כמה …

הלכה ב אחד הזוכר את העדות ואחד שראה כתב ידו או שהזכירוהו אחרים ונזכר אפילו הזכירו …

• כתובות כ ע"א · ט תנו רבנן: כותב אדם עדותו על השטר, ומעיד עליה אפילו לאחר כמה …
• כתובות כ ע"א · י איבעיא להו: עצמו, מאי? רב חביבא אמר: אפילו עצמו. מר בריה דרב …

הלכה ג לפיכך אם היה התובע תלמיד חכם והזכיר התובע הזה את העד ונזכר הרי זה …

• כתובות כ ע"ב · א ואי צורבא מרבנן הוא, אפילו עצמו. כי הא דרב אשי הוה ידיע …

הלכה ה אחד הכותב עדותו על השטר או שנמצא אצלו כתוב בפנקסו בכתב ידו פלוני העיד …

• יבמות לא ע"ב · י לינחה גבי עדים — אי דזכירי ליתו ליסהוד. ואי לא — זמנין …

הלכה א עשרה מיני פסלות הם כל מי שנמצא בו אחד מהן הרי הוא פסול לעדות …

• ראש השנה כב ע"א · ח מתני׳ אלו הן הפסולין: המשחק בקוביא, ומלוי ברבית, ומפריחי יונים, וסוחרי שביעית, …
• בבא קמא פח ע"א · ז אמר עולא: עדות לא מצית אמרת; אתיא עדות בקל וחומר מאשה: ומה …

הלכה ב נשים פסולות לעדות מן התורה שנאמר על פי שנים עדים לשון זכר ולא לשון …

• שבועות ל ע"א · ד גמ׳ מנהני מילי? דתנו רבנן: ״ועמדו שני האנשים״ – בעדים הכתוב מדבר.

הלכה ד העבדים פסולין לעדות מן התורה שנאמר ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו מכלל שאחיו …

• סנהדרין כז ע"ב · ז אלא, הכא קא סתם לן תנא, דתנן: אלו הן הפסולים – המשחק …

הלכה ז הקטנים פסולין לעדות מן התורה שנאמר בעדים ועמדו שני האנשים אנשים ולא קטנים אפילו …

• בבא בתרא קנה ע"ב · יא אמר ליה רב אשי למר זוטרא: מאי שנא מטלטלי – דזביניה זביני; …

הלכה ח קטן שהגיע לכלל שנותיו שנראו בו סימני בגרות מלמעלה אינו צריך בדיקה ואם לאו …

• בבא בתרא קנה ע"ב · י אמר רב הונא בריה דרב יהושע: ולעדות – עדותו עדות. אמר מר …

הלכה ט השוטה פסול לעדות מן התורה לפי שאינו בן מצות ולא שוטה שהוא מהלך ערום …

• חגיגה ג ע"ב · יב תנו רבנן: איזהו שוטה? היוצא יחידי בלילה, והלן בבית הקברות, והמקרע את …

הלכה יא החרש כשוטה שאין דעתו נכונה ואינו בן מצות ואחד חרש מדבר ואינו שומע או …

• גיטין עא ע"א · ה אמר רבי זירא: אי קשיא לי – הא קשיא לי, דתניא: ״אם …
• גיטין עא ע"א · ו אמר ליה אביי: עדות קאמרת? שאני עדות, דרחמנא אמר: ״מפיהם״ – ולא …
• גיטין עא ע"א · ח אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב ששת: בעדות אשה, דאקילו בה …

הלכה א הרשעים פסולין לעדות מן התורה שנאמר אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס …

• יבמות כה ע"א · יג והאמר רב יוסף: ״פלוני רבעני לאונסי״ — הוא ואחר מצטרפין להרגו. ״לרצוני״ …
• שבועות ל ע"ב · יד מנין לדיין שיודע לחבירו שהוא גזלן, וכן עד שיודע בחבירו שהוא גזלן …

הלכה ג עבר עבירה שחייבין עליה מלקות מן התורה הרי זה פסול מן התורה ואם היה …

• סנהדרין כז ע"א · ח מומר אוכל נבילות לתיאבון – דברי הכל פסול.
• סנהדרין כז ע"א · ט להכעיס – אביי אמר: פסול, רבא אמר: כשר.
• סנהדרין כז ע"א · יא מיתיבי: ״אל תשת רשע עד״, ״אל תשת חמס עד״ – אלו גזלנין …

הלכה ד ועוד יש שם רשעים שהן פסולין לעדות אע"פ שהן בני תשלומין ואינן בני מלקות …

• עירובין פב ע"א · ג ו״אימתי״ לפרש הוא? והא תנן: ואלו הן הפסולים: המשחק בקוביא, ומלוה בריבית, …
• עירובין פב ע"א · ד אמר רבי יהודה: אימתי — בזמן שאין לו אומנות אלא היא, אבל …
• ראש השנה כב ע"א · ח מתני׳ אלו הן הפסולין: המשחק בקוביא, ומלוי ברבית, ומפריחי יונים, וסוחרי שביעית, …
• בבא קמא סב ע"א · יב אמר ליה רב אדא בריה דרב אויא לרב אשי: מה בין גזלן …
• בבא קמא סב ע"א · יג אמר ליה: אי יהיב דמי – חמסן קרית ליה?! והאמר רב הונא: …
• בבא קמא עב ע"ב · ח גמ׳ איתמר: עד זומם – אביי אמר: למפרע הוא נפסל, רבא אמר: …
• בבא מציעא ה ע"ב · ב ותיפוק ליה דהוה ליה רועה! ואמר רב יהודה: סתם רועה פסול.
• בבא מציעא ה ע"ב · ג לא קשיא: הא דידיה, הא דעלמא. דאי לא תימא הכי, אנן חיותא …
• סנהדרין כד ע"ב · טו מתני׳ ואלו הן הפסולין: המשחק בקוביא, והמלוה בריבית, ומפריחי יונים, וסוחרי שביעית.
• סנהדרין כד ע"ב · יז אמר רבי יהודה: אימתי? בזמן שאין להן אומנות אלא הוא, אבל יש …
• סנהדרין כד ע"ב · יט רב ששת אמר: כל כי האי גוונא לאו אסמכתא היא, אלא לפי …
• סנהדרין כה ע"א · ו מלוה ברבית. אמר רבא: לוה ברבית – פסול לעדות. והאנן תנן: מלוה …
• סנהדרין כה ע"א · יג ומפריחי יונים, מאי מפריחי יונים? הכא תרגימו: ״אי תקדמיה יונך ליון״. רבי …
• סנהדרין כה ע"ב · ג מיתיבי: המשחק בקוביא – אלו הן המשחקים בפסיפסים. ולא בפסיפסים בלבד אמרו, …
• סנהדרין כה ע"ב · ו ומפריחי יונים – אלו שממרין את היונים. ולא יונים בלבד אמרו, אלא …
• סנהדרין כה ע"ב · יא תנא: הוסיפו עליהן הגזלנין והחמסנין.
• סנהדרין כה ע"ב · יב גזלן? דאורייתא הוא! לא נצרכא אלא למציאת חרש, שוטה, וקטן.
• סנהדרין כה ע"ב · טו תנא: עוד הוסיפו עליהן הרועים, הגבאין, והמוכסין.
• סנהדרין כה ע"ב · יז אמר רבא: רועה שאמרו, אחד רועה בהמה דקה ואחד רועה בהמה גסה.
• סנהדרין כה ע"ב · יח ומי אמר רבא הכי? והאמר רבא: רועה בהמה דקה בארץ ישראל – …
• סנהדרין כה ע"ב · כג אמר רב יהודה: סתם רועה – פסול, סתם גבאי – כשר.
• סנהדרין כז ע"א · א עד זומם, אביי אמר: למפרע הוא נפסל; ורבא אמר: מיכן ולהבא הוא …
• סנהדרין כז ע"א · יד נימא כתנאי: עד זומם פסול לכל התורה כולה, דברי רבי מאיר. רבי …

הלכה ה אריס שלקח דבר מועט מן הפירות שבכרו בימי ניסן וימי תשרי קודם שתגמר מלאכתן …

• סנהדרין כו ע"ב · כד ואמר רב נחמן: גנב ניסן וגנב תשרי – לא שמיה גנב.

הלכה א מי שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ הרי זה בחזקת רשע ופסול …

• קידושין מ ע"ב · ה מתני׳ כל שישנו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ – לא במהרה הוא חוטא, …
• קידושין מ ע"ב · יג כל שאינו לא במקרא ולא במשנה. אמר רבי יוחנן: ופסול לעדות. תנו …

הלכה ב לפיכך אין מוסרין עדות לעם הארץ ואין מקבלין ממנו עדות אא"כ הוחזק שהוא עוסק …

• פסחים מט ע"ב · יב תנו רבנן: ששה דברים נאמרו בעמי הארץ: אין מוסרין להן עדות. ואין …
• חגיגה כב ע"א · טז אמר רב פפא: כמאן מקבלינן האידנא סהדותא מעם הארץ — כמאן כרבי …

הלכה ה וכן הבזויין פסולין לעדות מדבריהם והם האנשים שהולכין ואוכלין בשוק בפני כל העם וכגון …

• קידושין מ ע"ב · יג כל שאינו לא במקרא ולא במשנה. אמר רבי יוחנן: ופסול לעדות. תנו …
• סנהדרין כו ע"ב · יט אמר רב נחמן: אוכלי דבר אחר פסולין לעדות.
• סנהדרין כו ע"ב · כ הני מילי בפרהסיא, אבל בצינעה לא. ובפרהסיא נמי לא אמרן אלא דאפשר …

הלכה ו מה בין פסול לעדות מן התורה לפסול מדבריהם שהפסול מן התורה שהעיד עדותו בטלה …

• סנהדרין כו ע"ב · יב ואמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: כולן צריכין הכרזה בבית דין.
• סנהדרין כו ע"ב · יז אמר ליה רבא: נהי דבעינן הכרזה בגזלן דרבנן, בגזלן דאורייתא מי בעינן …

הלכה ז עד אחד נאמן באיסורין אף על פי שהוא פסול לשאר עדויות שהרי רשע בעבירה …

• יבמות פח ע"א · ב אלא סברא היא, מידי דהוה אחתיכה ספק של חלב ספק של שומן, …
• יבמות פח ע"א · ד הא לא דמיא אלא לחתיכה דודאי חלב, ואתא עד אחד ואמר: ברי …
• יבמות פח ע"א · ה האי טבל, היכי דמי? אי דידיה — משום דבידו לתקנו. אלא דאחר, …
• גיטין ב ע"ב · ה ולרבה דאמר לפי שאין בקיאין לשמה – ליבעי תרי, מידי דהוה אכל …
• חולין י ע"ב · ו אי הכי, תיבעי נמי בדיקת חכם! עד אחד נאמן באיסורין. אי הכי, …

הלכה ח לפיכך החשוד על דבר יש לו לדון בו ולהעיד בו לאחרים חזקה אין אדם …

• סנהדרין כו ע"ב · כא אמר רב נחמן: החשוד על העריות כשר לעדות. אמר רב ששת: עני …
• סנהדרין כו ע"ב · כב אמר רבא: ומודה רב נחמן לענין עדות אשה שהוא פסול. אמר רבינא, …

הלכה א כל הנפסל בעבירה אם העידו עליו שני עדים שעשה עבירה פלונית אע"פ שלא התרו …

• עירובין פב ע"א · ג ו״אימתי״ לפרש הוא? והא תנן: ואלו הן הפסולים: המשחק בקוביא, ומלוה בריבית, …
• עירובין פב ע"א · ד אמר רבי יהודה: אימתי — בזמן שאין לו אומנות אלא היא, אבל …
• סנהדרין כג ע"א · ג זה פוסל עדיו של זה, וזה פוסל עדיו של זה. דברי רבי …
• סנהדרין כו ע"ב · כז הנהו קבוראי דקבור נפשא ביום טוב ראשון של עצרת, שמתינהו רב פפא …
• סנהדרין כו ע"ב · כח אמר ליה רב פפא: והא רשעים נינהו? סברי: מצוה קא עבדי.
• סנהדרין כו ע"ב · כט והא קא משמתינן להו? סברי: כפרה קא עבדי לן רבנן.

הלכה ב אין אדם נפסל בעבירה על פי עצמו כיצד הרי שבא לבית דין ואמר שגנב …

• יבמות כה ע"א · יג והאמר רב יוסף: ״פלוני רבעני לאונסי״ — הוא ואחר מצטרפין להרגו. ״לרצוני״ …
• יבמות כה ע"ב · ב אמר לך רב מנשה: אנא דאמרי אפילו לרבנן — וטעמא דרבנן הכא …
• בבא בתרא קלד ע"ב · יד מאי שנא מדרבא? דאמר רבא: ״איש פלוני בא על אשתי״ – הוא …
• סנהדרין ט ע"ב · ז ואמר רב יוסף: ״פלוני רבעו לאונסו״ – הוא ואחר מצטרפין להרגו.
• סנהדרין ט ע"ב · ח ״לרצונו״ – רשע הוא, והתורה אמרה: ״אל תשת רשע עד״. רבא אמר: …
• סנהדרין י ע"א · א ״פלוני בא על אשתי״, הוא ואחר מצטרפין להורגו, אבל לא להורגה.
• סנהדרין י ע"א · ה הא תו למה לי? היינו הך! משום דקא בעי בעיא עילויה, דבעי …
• סנהדרין כה ע"א · ז בר ביניתוס אסהידו ביה תרי סהדי. חד אמר: קמי דידי אוזיף בריביתא, …
• סנהדרין כה ע"א · ט רבא לטעמיה, דאמר רבא: אדם קרוב אצל עצמו, ואין אדם משים עצמו …

הלכה ה מאימתי חזרת מלוים ברבית משיקרעו שטרותיהן מעצמן ויחזרו בהן חזרה גמורה שלא ילוו ברבית …

• סנהדרין כה ע"ב · ה מלוה בריבית: אחד המלוה ואחד הלוה. ואימתי חזרתן? משיקרעו את שטריהן, ויחזרו …

הלכה ו מאימתי חזרת המשחקין בקוביא משישברו את פסיפסיהם ויחזרו בהן חזרה גמורה שלא יעשו אפילו …

• סנהדרין כה ע"ב · ד ואימתי חזרתן? משישברו את פסיפסיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה, דאפילו בחנם לא …

הלכה ז מאימתי חזרת מפריחי יונים משישברו את הכלים שצדין בהן ויחזרו בהן חזרה גמורה שאפילו …

• סנהדרין כה ע"ב · ו ומפריחי יונים – אלו שממרין את היונים. ולא יונים בלבד אמרו, אלא …

הלכה ח מאימתי חזרת סוחרי שביעית משתגיע שביעית ויבדקו ולא חזרת דברים בלבד אלא כותב אני …

• סנהדרין כה ע"ב · ז סוחרי שביעית – אלו שנושאין ונותנין בפירות שביעית. ואימתי חזרתן? משתגיע שביעית …
• סנהדרין כה ע"ב · ח ואמר רבי נחמיה: לא חזרת דברים בלבד אמרו, אלא חזרת ממון. כיצד? …

הלכה ט מאימתי חזרת המועל בשבועה משיבא לבית דין שאין מכירין אותו ויאמר להם חשוד אני …

• סנהדרין כה ע"א · יב אלא מאי תקנתיה? כדרב אידי בר אבין, דאמר רב אידי בר אבין: …

הלכה א הקרובים פסולים לעדות מן התורה שנאמר לא יומתו אבות על בנים מפי השמועה למדו …

• סנהדרין כז ע"ב · י מתני׳ ואלו הן הקרובין: אחיו, ואחי אביו, ואחי אמו, ובעל אחותו, ובעל …

הלכה ב הגרים אינן בדין הקרובים אפילו שני אחים תאומים שנתגיירו מעידין זה לזה שהגר שנתגייר …

• יבמות כב ע"א · ט אמר רב נחמן: גרים, הואיל ואתו לידן, נימא בהו מלתא: אחין מן …
• יבמות כב ע"א · י ומאי שנא מעריות? ערוה — לכל מסורה, עדות — לבית דין מסורה, …

הלכה ד ולעולם שלישי בראשון כשר ואין צריך לומר שלישי בשני אבל שני בשני ואין צריך …

• בבא בתרא קכח ע"א · ה שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא, הלכה: שלישי בשני – …
• בבא בתרא קכח ע"א · ו מר בר רב אשי אכשר באבא דאבא; ולית הלכתא כמר בר רב …
• סנהדרין כח ע"א · יז ואמאי? הוה ליה שלישי בראשון, ואנן שני בשני תנן, שני בראשון תנן, …
• סנהדרין כח ע"א · כג אי הכי, הוה ליה שלישי בשני, ורב אכשר שלישי בשני.

הלכה ה האב עם בנו כראשון בראשון הוא לפיכך האב עם בן בנו פסול ועם בן …

• בבא בתרא קכח ע"א · ה שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא, הלכה: שלישי בשני – …
• בבא בתרא קכח ע"א · ו מר בר רב אשי אכשר באבא דאבא; ולית הלכתא כמר בר רב …

הלכה ו כל אשה שאתה פסול לה כך אתה פסול לבעלה שהבעל כאשתו וכל בעל שאתה …

• סנהדרין כח ע"ב · ב בסורא אמרי: בעל כאשתו.
• סנהדרין כח ע"ב · ג בפומבדיתא אמרי: אשה כבעלה. דאמר רב הונא אמר רב נחמן: מניין שהאשה …

הלכה ז כל שתי נשים שהן זו עם זו שני בשני בעליהן מעידין זה לזה אבל …

• סנהדרין כח ע"ב · יח אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי.
• סנהדרין כח ע"ב · כ אמר ליה אביי: ממאי דרבי יוסי דמתניתין, דמכשר בגיסו? דילמא רבי יוסי …

הלכה יא אבי כלה ואבי חתן מעידים זה לזה.

• סנהדרין כח ע"ב · ח אמר רב חסדא: אבי חתן ואבי כלה מעידין זה על זה, ולא …

הלכה יב אחי האח מן האם מעידין זה לזה שהרי אין ביניהן קורבה כלל כיצד רחל …

• סנהדרין כח ע"ב · ו רב חסדא אכשר באחי האח. אמרו ליה: לא שמיע לך הא דרבי …

הלכה יג האיש עם אשתו ראשון בראשון לפיכך אינו מעיד לא לבנה ולא לאשת בנה ולא …

• סנהדרין כח ע"ב · יג חורגו לבדו. תנו רבנן: חורגו לבדו. רבי יוסי אומר: גיסו. ותניא אידך: …

הלכה יד אשתו ארוסה אף על פי שלא נגמרה האישות הרי היא כנשואה לענין עדות [במה …

• סנהדרין כח ע"ב · י ולא היא, לא שנא לאפוקי ולא שנא לעיולי – לא מהימן.

הלכה טו זה שפסלה תורה עדות הקרובים לא מפני שהן בחזקת אוהבין זה את זה שהרי …

• בבא בתרא קנט ע"א · י ומאי קושיא? דלמא גזירת מלך היא, דאיהו לא מהימן, ואחריני מהימני – …
• סנהדרין כז ע"ב · יג האוהב והשונא. אוהב – זה שושבינו. שונא – כל שלא דבר עמו …
• סנהדרין כח ע"א · יג אמר קרא: ״יומתו״, ״יומתו״ – תרי זימני. אם אינו ענין לחובה, תנהו …
• סנהדרין כח ע"א · טו אמר קרא: ״משפט אחד יהיה לכם״ – משפט השוה לכם.

הלכה א כל מי שאין אתה מעיד לו מפני שהוא בעל קרובתך אם מתה אשתו אע"פשהניחה …

• סנהדרין כז ע"ב · יב היה קרוב ונתרחק, הרי זה כשר. רבי יהודה אומר: אפילו מתה בתו …

הלכה ב מי שהיה יודע לחבירו עדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו או שידע העדות …

• בבא בתרא קכח ע"א · ז שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא: היה יודע לו בעדות …
• בבא בתרא קכח ע"א · י אבל היה יודע לו בעדות עד שלא נעשה חתנו, ונעשה חתנו ומתה …
• בבא בתרא קכח ע"א · יא זה הכלל: כל שתחלתו או סופו בפסלות – פסול, תחלתו וסופו בכשרות …
• ערכין יז ע"ב · יז וכי תימא הכי נמי, והא תניא: היה יודע לו בעדות עד שלא …

הלכה ג ויש דברים שסומכין בהן על עדות שמעיד כשהוא גדול הואיל והם דברים של דבריהם …

• כתובות כח ע"א · ח מתני׳ ואלו נאמנין להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן. נאמן אדם לומר: ״זה …
• כתובות כח ע"א · יא גמ׳ אמר רב הונא בריה דרב יהושע: והוא שיש גדול עמו.
• כתובות כח ע"ב · ט תנו רבנן: נאמן התינוק לומר, כך אמר לי אבא: ״משפחה זו טהורה״, …
• כתובות כח ע"ב · יג מאי ״קצצה״? דתנו רבנן: כיצד קצצה? אחד מן האחין שנשא אשה שאינה …

הלכה ד כל אלו שמעיד בהן הגדול במה שידע כשהיה קטן אם היה עכו"ם או עבד …

• כתובות כח ע"ב · י ו״שאכלנו בקצצה של בת פלוני לפלוני״, ו״שהיינו מוליכים חלה ומתנות לפלוני כהן״. …

הלכה ה מי שהיה יודע לחבירו בעדות עד שלא נעשה גזלן ונעשה גזלן הוא אינו מעיד …

• בבא בתרא קנט ע"א · ז אלא אי קשיא, הא קשיא – היה יודע לו עדות בשטר עד …
• בבא בתרא קנט ע"א · ח אלא אי קשיא, הא קשיא – היה יודע לו בעדות עד שלא …
• בבא בתרא קנט ע"א · ט וכי תימא הכא נמי – כגון שהוחזק כתב ידו בבית דין, והא …

הלכה ב בני העיר שנגנב ספר תורה שלהן הואיל ולשמיעה הוא עשוי שאי אפשר לאדם לסלק …

• בבא בתרא מג ע"א · ו וכי מסלק נפשיה מיניה – מי מסתלק? והתניא: בני עיר שנגנב ספר …

הלכה ג האומר תנו מנה לעניי עירי אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאנשי …

• בבא בתרא מג ע"א · י תא שמע: האומר ״תנו מנה לעניי עירי״ – אין דנין בדייני אותה …
• בבא בתרא מג ע"א · יב ואיבעית אימא: לעולם כדקתני – עניים ממש, ובעניי דראמו עלייהו. והיכי דמי? …
• בבא בתרא מג ע"א · יג הכא במאי עסקינן – דלא קיץ להו. ואיבעית אימא: לעולם דקיץ להו, …

הלכה ד קרקע שבין שני שותפין שבא מערער להוציאה מתחת יד השותף אינו מעיד לשותפו עליה …

• בבא בתרא מב ע"ב · ז ומעידין זה לזה.
• בבא בתרא מג ע"א · ג הכא במאי עסקינן – כשקנו מידו. וכי קנו מידו מאי הוי? הרי …

הלכה ה העורר על השדה אם יש בה פירות אין האריס מעיד לו עליה שהרי רוצה …

• בבא בתרא מו ע"ב · ו שלח ליה רב נחמן בר רב חסדא לרב נחמן בר יעקב, ילמדנו …
• בבא בתרא מו ע"ב · ז לא קשיא – הא דאיכא פירא בארעא, והא דליכא פירא בארעא.

הלכה ו שמעון שלוה והיה ראובן ערב ובא יהודה לערער על שמעון הלוה והוציא קרקע מתחת …

• בבא בתרא מו ע"ב · ט תנו רבנן: ערב מעיד ללוה, והוא דאית ליה ארעא אחריתי. מלוה מעיד …
• בבא בתרא מו ע"ב · י לוקח ראשון מעיד ללוקח שני, והוא דאית ליה ארעא אחריתי.
• בבא בתרא מז ע"א · א קבלן – אמרי לה מעיד, ואמרי לה אינו מעיד. אמרי לה מעיד …

הלכה א ראובן שגזל שדה או טלית משמעון ובא יהודה וערער על ראובן ואמר שדה זו …

• בבא בתרא מג ע"ב · ג אמר רב ששת: רישא – בראובן שגזל שדה משמעון, ומכרה ללוי, ואתא …
• בבא בתרא מג ע"ב · ד וכיון דאסהיד ליה דלוי הוא, היכי מצי מפיק לה מיניה? דאמר: ידענא …
• בבא בתרא מג ע"ב · ה דאמר: השני נוח לי, הראשון קשה הימנו.

הלכה ב מכר הטלית הגזולה ללוי ובא יהודה לערער אם מת ראובן שמעון מעיד עליה שאינה …

• בבא בתרא מג ע"ב · ג אמר רב ששת: רישא – בראובן שגזל שדה משמעון, ומכרה ללוי, ואתא …
• בבא בתרא מג ע"ב · ד וכיון דאסהיד ליה דלוי הוא, היכי מצי מפיק לה מיניה? דאמר: ידענא …
• בבא בתרא מג ע"ב · ה דאמר: השני נוח לי, הראשון קשה הימנו.
• בבא בתרא מד ע"א · ב משום דקא בעי למיתנא סיפא: מכר לו פרה, מכר לו טלית – …
• בבא בתרא מד ע"א · ג וסיפא נמי – נהי דמייאש מגופיה, מדמיה מי מייאש? לא צריכא, דמית …

הלכה ג ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ובא יהודה לערער על שמעון ולהוציאה מתחת ידו …

• בבא בתרא מג ע"א · ד דאמר רבין בר שמואל משמיה דשמואל: המוכר שדה לחבירו שלא באחריות – …
• בבא בתרא מד ע"ב · יא גופא – אמר רבין בר שמואל משמיה דשמואל: המוכר שדה לחבירו שלא …

הלכה א מי שהעידו לו אנשים רבים וגדולים בחכמה וביראה שהם אומרים שראו פלוני שעבר עבירה …

• סנהדרין כט ע"א · כה מסייע ליה לרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: צריך שיאמר ״אתם …

הלכה ב לפיכך מאיימין אף על עדי הממון וכיצד מאיימין עליהן [מאיימין עליהם] בפני הכל ומודיעין …

• סנהדרין כט ע"א · יג מתני׳ כיצד בודקים את העדים? היו מכניסין אותן לחדר, ומאיימין עליהן, ומוציאין …
• סנהדרין כט ע"א · טו ואחר כך מכניסין את השני, ובודקין אותו. אם נמצאו דבריהן מכוונין, נושאין …
• סנהדרין כט ע"א · יט גמ׳ היכי אמרינן להו? אמר רב יהודה: הכי אמרינן להו, ״נשיאים ורוח …
• סנהדרין כט ע"א · כא אלא אמר רבא, אמרינן להו: ״מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו …
• סנהדרין כט ע"א · כג אלא אמר רב אשי: אמר לי נתן בר מר זוטרא, אמרינן להו: …

הלכה ה תלמיד שאמר לו רבו יודע אתה שאם נותנין לי כל ממון העולם איני משקר …

• שבועות לא ע"א · ה מנין לתלמיד שאמר לו רבו: יודע אתה בי שאם נותנין לי מאה …
• שבועות לא ע"א · ו האי מ״דבר שקר תרחק״ נפקא?! הא ודאי שקורי קא משקר, ורחמנא אמר: …

הלכה ו אמר לו בוא ועמוד עם העד ולא תעיד כדי שיראה הלוה ויפחד ויעלה על …

• שבועות לא ע"א · ה מנין לתלמיד שאמר לו רבו: יודע אתה בי שאם נותנין לי מאה …
• שבועות לא ע"א · ו האי מ״דבר שקר תרחק״ נפקא?! הא ודאי שקורי קא משקר, ורחמנא אמר: …

הלכה ז השוכר עדי שקר להעיד לחבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים וכן עד אחד …

• בבא קמא נו ע"א · ד אמר מר: השוכר עדי שקר. היכי דמי? אילימא לנפשיה – ממונא בעי …
• בבא קמא נו ע"א · ה והיודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו. במאי עסקינן? אילימא בבי תרי – …
• בבא קמא נו ע"א · ו אלא בחד.

הלכה א מי שהעיד בשקר ונודע בעדים שהעיד בשקר זהו שנקרא עד זומם ומצות עשה לעשות …

• כתובות לב ע"ב · ה כדאמר רבי אילעא: בפירוש ריבתה תורה עדים זוממין לתשלומין, הכא נמי: בפירוש …
• סנהדרין פט ע"א · יא וזוממי בת כהן ובועלה, שכל המוזמין מקדימין לאותה מיתה, חוץ מזוממי בת …
• מכות ב ע"א · ד תנא התם קאי: כל הזוממין מקדימין לאותה מיתה, חוץ מזוממי בת כהן …
• מכות ד ע"א · יא מתני׳ ״מעידין אנו באיש פלוני שחייב לחבירו מאתים זוז״, ונמצאו זוממין – …
• מכות ד ע"א · יב ״מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב מלקות ארבעים״, ונמצאו זוממין – לוקין …
• מכות ה ע"א · ב מתני׳ משלשין בממון ואין משלשין במכות. כיצד? העידוהו שהוא חייב לחבירו מאתים …

הלכה ב במה דברים אמורים בעדים שהוזמו אבל שתי כתות המכחישות זו את זו ואין כאן …

• מכות ה ע"א · ה מתני׳ אין העדים נעשים זוממין עד שיזימו את עצמן.

הלכה ג וזו שהאמינה תורה עדות האחרונים על העדים הראשונים גזירת הכתוב הוא אפילו היו העדים …

• מכות ה ע"א · ז באו אחרים והזימום, באו אחרים והזימום, אפילו מאה – כולם יהרגו. רבי …
• מכות ה ע"ב · כא מתני׳ ״על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת״ – אם …
• תמורה כז ע"ב · יא איני? והאמר רב ספרא: היכא אמרינן מאה כתרי ותרי כמאה? לענין עדות, …

הלכה ד עדים זוממין אינן צריכין התראה ועדים שהוכחשו ולבסוף הוזמו הרי אלו נהרגין או לוקין …

• כתובות יט ע"ב · יא אמר רב ששת, זאת אומרת: הכחשה — תחלת הזמה היא,
• כתובות לב ע"א · ז מה לעדים זוממין — שכן אינן צריכים התראה. ואי ממונא לקולא הוא …
• כתובות לג ע"א · ד רבי אליעזר אומר: עדים זוממין ממונא משלמי ומילקא לא לקי, משום דלאו …
• בבא קמא עג ע"ב · ז אמר רבא: עדים שהוכחשו ולבסוף הוזמו – נהרגין. דהכחשה תחילת הזמה היא, …
• מכות ד ע"ב · ו אלא אמר ריש לקיש: גמר מעדים זוממין. מה עדים זוממין לאו שאין …

הלכה ה אין מזימין את העדים אלא בפניהם ומכחישין את העדים שלא בפניהם ועדים שהוזמו שלא …

• כתובות כ ע"א · ה אמר רבי אבהו: אין מזימין את העדים אלא בפניהן, ומכחישין את העדים …

הלכה ז עדים זוממים צריכין הכרזה והיאך היא ההכרזה שלהן כותבין ושולחין בכל עיר ועיר פלוני …

• סנהדרין פט ע"א · ו תנו רבנן: ארבעה צריכין הכרזה – המסית, ובן סורר ומורה, וזקן ממרא, …
• מכות ה ע"א · א להכרזה. ורבי מאיר? הכרזה מ״ישמעו ויראו״ נפקא.

הלכה ח חיוב העדים זוממים לשלם במקום שחייבין לשלם קנס הוא ולפיכך אין משלמין על פי …

• מכות ב ע"ב · טז משום רבי עקיבא אמרו וכו׳. מאי טעמא דרבי עקיבא? קסבר קנסא הוא, …
• מכות ג ע"א · ה אלא באומר: ״העדנו והוזמנו בבית דין פלוני״. כמאן – דלא כרבי עקיבא, …

הלכה א שנים שהעידו ואמרו במזרח הבירה הרג זה את הנפש בשעה פלונית ובאו שנים ואמרו …

• מכות ה ע"א · י אמר רבא: באו שנים ואמרו: ״במזרח בירה הרג פלוני את הנפש״, ובאו …
• מכות ה ע"א · יב ואמר רבא: באו שנים ואמרו ״בסורא בצפרא בחד בשבתא הרג פלוני את …

הלכה ב שנים שאמרו באחד בשבת הרג זה את הנפש במקום פלוני ובאו שנים ואמרו ביום …

• בבא קמא עד ע"א · ו והיכי דמי? אי דקא מאחרי אחורי הני בתראי – אכתי דמי עבד …
• מכות ה ע"א · יד ואמר רבא: באו שנים ואמרו ״בחד בשבתא הרג פלוני את הנפש״, ובאו …
• מכות ה ע"א · טז סיפא, ״מה שאין כן בגמר דין״, איצטריכא ליה: באו שנים ואמרו ״בחד …
• מכות ה ע"א · יז וכן לענין תשלומי קנס:

הלכה ג אין עדי השטר נעשין זוממין עד שיאמרו בבית דין שטר זה בזמנו כתבנוהו ולא …

• סנהדרין לב ע"א · יא גמ׳ דיני ממונות מי בעינן דרישה וחקירה? ורמינהו: שטר שזמנו כתוב באחד …

הלכה א אין עדים זוממין נהרגין ולא לוקין ולא משלמין עד שיהיו שניהם ראויין לעדות ויזומו …

• חגיגה טז ע"ב · ד אמר לו שמעון בן שטח: אראה בנחמה אם לא שפכת דם נקי, …
• סנהדרין לב ע"ב · טו ומי הויא חובתו? והתנן: אין עדים זוממין נהרגין עד שיגמר הדין.
• מכות ה ע"ב · ח מתני׳ אין העדים זוממין נהרגין עד שיגמר הדין. שהרי הצדוקין אומרים: עד …

הלכה ב נהרג זה שהעידו עליו ואחר כך הוזמו אינן נהרגין מן הדין שנאמר כאשר זמם …

• מכות ה ע"ב · י גמ׳ תנא, בריבי אומר: לא הרגו – נהרגין, הרגו – אין נהרגין. …
• חולין יא ע"ב · ח וכי תימא דבדקינן ליה, והתניא: ברבי אומר: לא הרגו – נהרגין, הרגו …

הלכה ג היו העדים שלשה אפילו מאה אם העידו בבית דין זה אחר זה והעיד כל …

• נדרים פז ע"א · ח והילכתא: תוך כדי דבור — כדבור דמי, חוץ ממגדף ועובד עבודה זרה …
• בבא קמא עג ע"א · טו ואמר רבי יוסי: בעדות אחת – בכת אחת בזה אחר זה, כי …
• בבא קמא עג ע"א · יז וסברוה, דכולי עלמא: תוך כדי דיבור – כדיבור דמי.
• בבא קמא עג ע"ב · ו אמרי: תרי ״תוך כדי דיבור״ הוי – חד כדי שאילת תלמיד לרב, …
• בבא בתרא קכט ע"ב · יא והלכתא: כל תוך כדי דבור כדבור דמי, לבר מעבודה זרה
• מכות ה ע"ב · כב רבי שמעון אומר: מה שנים אינן נהרגין עד שיהיו שניהם זוממין – …
• מכות ו ע"א · ג גמ׳ אמר רבא: והוא שהעידו כולם בתוך כדי דיבור. אמר ליה רב …
• מכות ו ע"א · ד אמר ליה: כל חד וחד בתוך כדי דיבור של חבירו.
• שבועות לב ע"א · יז רבי יוחנן אמר: אפילו תימא רבנן, כגון שכפרו שניהן בתוך כדי דיבור …

הלכה ד העיד האחד ונחקרה עדותו ואמר השני אף אני כמוהו או שאמר הן כיוצא בזה …

• סנהדרין ס ע"א · כג השני אומר: ״אף אני כמוהו״. אמר ריש לקיש: שמע מינה, ״אף אני …

הלכה ה כשם שהשנים מזימין את המאה אם העידו המאה בבת אחת כך הן מזימין אותן …

• מכות ה ע"א · ז באו אחרים והזימום, באו אחרים והזימום, אפילו מאה – כולם יהרגו. רבי …

הלכה ו כת שהעידה על ראובן שהרג את שמעון בירושלים ובאה כת שניה והזימה את הכת …

• מכות ה ע"א · ז באו אחרים והזימום, באו אחרים והזימום, אפילו מאה – כולם יהרגו. רבי …

הלכה ז עדים שהעידו על איש טרפה שהרג והוזמו אין נהרגין שאפילו הרגוהו בידיהן אין נהרגין …

• בבא קמא עה ע"ב · כא והא קיימא לן דעדות שאי אתה יכול להזימה לא הויא עדות! הני …
• בבא קמא פד ע"א · ד אלא היכא דאפשר – אפשר; היכא דלא אפשר – לא אפשר, ופטרינן …
• סנהדרין עח ע"א · יג ואמר רבא: עדים שהעידו בטריפה והוזמו, אין נהרגין. עדי טריפה שהוזמו, נהרגין. …

הלכה ח עדים שהעידו על אחד והרשיעוהו רשע שאין בו לא מלקות ולא מיתה ולא חיוב …

• סנהדרין י ע"א · ח רמז לעדים זוממין?! והא כתיב: ״כאשר זמם״! אלא, רמז לעדים זוממין שלוקין …
• מכות ב ע"א · א מתני׳ כיצד העדים נעשים זוממין? ״מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה …
• מכות ב ע"ב · ח תנו רבנן: ארבעה דברים נאמרו בעדים זוממין: אין נעשין בן גרושה ובן …

הלכה ט כך קבלו חכמים ששנים שהרשיעו את הצדיק והצדיקו את הרשע בעדותן ובאו עדים אחרים …

• סנהדרין י ע"א · ט משום ד״הצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע״, ״והיה אם בן הכות הרשע״? …
• מכות ב ע"ב · ו אלא: עדים שהרשיעו את הצדיק, ואתו עדים אחריני והצדיקו את הצדיק דמעיקרא, …

הלכה י שנים שהעידו על ראובן שנאף עם בת כהן ונגמר דין ראובן ליחנק ודין הנואפת …

• סנהדרין נא ע"א · ב ״היא״ בשריפה, ואין בועלה בשריפה. ״היא״ בשריפה, ואין זוממיה בשריפה.
• סנהדרין נא ע"ב · יב בועלה – מאי ״כאשר זמם״ איכא? אלא: זוממיה בכלל מיתת בועלה.
• סנהדרין פד ע"ב · א מתני׳ אלו הן הנחנקין – המכה אביו ואמו, וגונב נפש מישראל, וזקן …
• סנהדרין פט ע"א · יא וזוממי בת כהן ובועלה, שכל המוזמין מקדימין לאותה מיתה, חוץ מזוממי בת …
• מכות ב ע"א · ד תנא התם קאי: כל הזוממין מקדימין לאותה מיתה, חוץ מזוממי בת כהן …

הלכה א עדים שהעידו שפלוני גירש אשתו ולא נתן לה כתובה והוזמו והלא בין היום בין …

• בבא קמא פט ע"א · א והרי היא תחתיו ומשמשתו; ונמצאו זוממין; אין אומרים ישלמו כל כתובתה, אלא …
• מכות ג ע"א · ח מתני׳ ״מעידין אנו את איש פלוני שגירש את אשתו ולא נתן לה …
• מכות ג ע"א · יב אמר רב פפא: באשה ובכתובתה.

הלכה ב העידו על זה שחייב לפלוני אלף זוז על מנת ליתן מכאן ועד שלשים יום …

• מכות ג ע"א · יד אומדים כמה אדם רוצה ליתן ויהיו בידו אלף זוז, בין נותנן מכאן …

הלכה ד העידו על פלוני שהפיל שן עבדו ואח"כ סימא את עינו והוזמו משלמין לאדון דמי …

• בבא קמא עג ע"ב · י ועוד, דמי כוליה עבד לרב בעי לשלומי! ועוד, ״שהרי הרב אומר כן״ …
• בבא קמא עג ע"ב · טז דאפכינהו ואזמינהו.

הלכה ו שנים שהעידו על זה שגנב וטבח או מכר והוזמו משלמין את הכל העידו שנים …

• בבא קמא עב ע"ב · ד מתני׳ גנב על פי שנים, וטבח ומכר על פיהן, ונמצאו זוממים – …
• בבא קמא עב ע"ב · ה גנב על פי שנים, וטבח ומכר על פי שנים אחרים, אלו ואלו …
• בבא קמא עב ע"ב · ו נמצאו אחרונים זוממין – הוא משלם תשלומי כפל, והן משלמין תשלומי שלשה.
• בבא קמא עב ע"ב · ז אחד מן אחרונים זוממין – בטלה עדות שניה. אחד מן הראשונים זוממין …
• בבא קמא עה ע"ב · ח לימא כתנאי – היו שנים מעידין שגנב, והיו שנים מעידים אותו שטבח …

הלכה ז שנים שהעידו שאכל שדה זו שלש שנים ונמצאו זוממין משלמין לבעל השדה דמי השדה …

• בבא בתרא נו ע"א · י מתני׳ היו שנים מעידין אותו שאכלה שלש שנים, ונמצאו זוממים – משלמין …
• בבא בתרא נו ע"ב · ב שלשה אחים, ואחד מצטרף עמהם – הרי אלו שלש עדיות, והן עדות …
• בבא בתרא נו ע"ב · ג גמ׳ מתניתין דלא כרבי עקיבא – דתניא, אמר רבי יוסי: כשהלך אבא …
• סנהדרין כח ע"א · ז אמר ליה רבא: וליטעמיך, הא דתנן: שלשה אחין ואחד מצטרף עמהן – …

הלכה ח שלש כתי עדים שנתקיים בעדותן ששור זה מועד ונמצאת כת ראשונה ושניה זוממין כולן …

• בבא קמא כד ע"א · יב העידוהו שנים בראשונה, ושנים בשניה, ושנים בשלישית – הרי כאן שלש עדיות, …
• בבא קמא כד ע"ב · ג דקמרמזי רמוזי. רב אשי אמר: כשבאו רצופים.
• בבא קמא כד ע"ב · ד רבינא אמר: במכירין בעל השור, ואין מכירין את השור.

הלכה ט וכן שנים שהעידו בבן סורר ומורה עדות הראשונה ובאו שנים אחריהם והעידו עליו עדות …

• סנהדרין פו ע"ב · ה אלא אמר רב פפא: בעידי מכירה דכולי עלמא לא פליגי דנהרגין, כי …
• סנהדרין פו ע"ב · ו ומודה רבי יוחנן בעדים הראשונים של בן סורר ומורה שהוזמו, שאין נהרגין, …
• סנהדרין פו ע"ב · ט והכל מודים בבן סורר ומורה: בעדים אחרונים שנהרגים, מתוך שעדים הראשונים יכולין …
• סנהדרין פו ע"ב · י ומחלוקת בבן סורר ומורה: שנים אומרים ״בפנינו גנב״, ושנים אומרים: ״בפנינו אכל״.
• סנהדרין פו ע"ב · יא אמר רב אסי: עדי מכירה בנפש שהוזמו אין נהרגין, מתוך שיכול לומר …
• סנהדרין פו ע"ב · יג אלא, אפילו תימא רבנן, ובדלא אתו עידי גניבה. אי הכי, מאי למימרא? …
• סנהדרין פו ע"ב · יד ואכתי מאי למימרא? לא צריכא, דקא מרמזי רמוזי. מהו דתימא: רמיזא מילתא …

הלכה י מוציא שם רע על אשתו שהביא עדים שזנתה כשהיא ארוסה והביא אביה עדים והזימום …

• סנהדרין ט ע"ב · ה אמר רב יוסף: הביא הבעל עדים שזינתה, והביא האב עדים והזימום לעדי …
• סנהדרין י ע"א · ג ואמר רבא: ״פלוני בא על נערה המאורסה״, והוזמו – נהרגין, ואין משלמין …
• סנהדרין י ע"א · ד ואמר רבא: ״פלוני רבע השור״ והוזמו – נהרגין, ואין משלמין ממון. ״שורו …

הלכה א שתי כתי עדים המכחישות זו את זו שבא עד אחד מכת זו ועד אחד …

• בבא בתרא לא ע"ב · ג דאיתמר: שתי כתי עדים המכחישות זו את זו – אמר רב הונא: …
• שבועות מז ע"ב · י איתמר: שתי כיתי עדים המכחישות זו את זו – אמר רב הונא: …

הלכה ב ראובן שהוציא על שמעון שני שטרות אחד במנה ואחד במאתים וכפר שמעון בשני השטרות …

• שבועות מז ע"ב · יא שני מלוין ושני לווין ושני שטרות – היינו פלוגתייהו; מלוה ולוה ושני …
• שבועות מז ע"ב · יב שני מלוין ולוה אחד ושני שטרות – היינו מתניתין; שני לווין ומלוה …

הלכה ג הוציא ראובן שטר על לוי ועדיו כת אחת משתיהן והוציא שמעון שטר שני על …

• שבועות מז ע"ב · יא שני מלוין ושני לווין ושני שטרות – היינו פלוגתייהו; מלוה ולוה ושני …
• שבועות מז ע"ב · יב שני מלוין ולוה אחד ושני שטרות – היינו מתניתין; שני לווין ומלוה …

הלכה ד הוציא ראובן שטר על שמעון ועדיו כת אחת מהן והוציא שטר שני על לוי …

• שבועות מז ע"ב · יב שני מלוין ולוה אחד ושני שטרות – היינו מתניתין; שני לווין ומלוה …

הלכה ה מי שהביא עדים ונחקרה עדותן והוזמו וחזר והביא עדים אחרים באותה הטענה עצמה והוזמו …

• כתובות לו ע"ב · ה אלא דאתו בי תרי ואמרי: לדידהו תבעתנהי באיסורא. דכוותה הכא: דאתו בי …
• מכות ה ע"ב · ג ההיא איתתא דאתאי סהדי ואישתקור, אייתי סהדי ואישתקור. אזלה אייתי סהדי אחריני …